אוסף טוביהו - דותן

הוא עבר לשם מתפקיד הניהול של בניית דרך בורמה. במלחמת העצמאות הגיע לבקר אהרון רמז, דאז מפקד חיל האוויר. דוד נסע עמו לחפש שדות תעופה שהבריטים בנו ולא השלימו באזור רעננה (היום שדה התעופה האזרחי של הרצליה). הוא התמהמה מלחזור ובני משפחתו החלו לדאוג לו. כשהגיע בסוף באיחור רב סיפר שרמז מיהר וחשב שרעננה קרובה לירקונה ולכן ביקש לצעוד אליה ברגל. על פי בקשתו של דוד בן-גוריון ירד דוד בסוף שנת 1948 לבאר שבע, ועמד בראש המועצה הממונה שלה כמו גם שימש מנהל בחברת "סולל בונה" . דוד עבד במהלך השבוע בנגב והיה שב לביתו בירקונה בסופי שבוע. בפברואר 1950 נתמנה לראש העיר. תפקיד אותו מילא עד לשנת 1961. (כשבנו דן סיים תיכון, למד בכפר סבא) בשנת 1952 עברו ליזה וילדיהם רינה ודן להתגורר בבאר שבע). במהלך כהונתו יצא בשנת 1958 בשליחות ההסתדרות לארצות הברית לכמה חודשים. תרומותיו הגדולות לפיתוחה של העיר באר שבע כללו הקמת תשתיות של מים וחשמל, בניית שיכונים, וסלילת כבישים. טוביהו הדגיש חלק ניכר מזמנו ותשומת לבו לילדי העיר ולחינוכם, ויזם את בנייתם של בתי-ספר רבים בבאר שבע, מפעלי תרבות (קונסרבטוריון, סיפריה וכיוצ"ב). במסגרת עבודתו כראש העיר אירח את וילי ברנט, קנצלר גרמניה ואת אלינור רוזוולט, אשת הנשיא האמריקאי. עם פרישתו מראשות העירייה הקדיש טוביהו את עיקר מרצו להקמת "המכון להשכלה גבוהה בנגב", שהפך לימים לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת 1964 שימש טוביהו כחבר מועצת המנהלים וסגן יו"ר של חברת החשמל ושימש גם בתפקיד ראש מנהל מקרקעי ישראל במחוז תל אביב. בשנה זו גם זכה לאזרחות כבוד של העיר באר שבע. בשנת 1971 זכה להניח את אבן הפינה לקמפוס החדש של האוניברסיטה בבאר שבע. בשנת 1973 הוענק לו התואר "עמית כבוד" מטעם אוניברסיטת באר שבע. דוד טוביהו נפטר בשנת 1975 בעיר מגוריו באר שבע. בן 77 היה במותו. לאה (ליזה) רעייתו נפטרה בשנת 1975 בבאר שבע והובאה לקבורה בבית העלמין בירקונה. על שמו של דוד הוקמו בעיר באר שבע שדרה, בית ספר תיכון מקיף וכן ארכיון לתולדות באר שבע והנגב באוניברסיטת בן-גוריון. אוסף התמונות שנמסר לארכיון הצילומים של יד יצחק בן-צבי ע"י ילדיו; דן ורינה מביא הצצה לחייו האישיים לצד פועלו הציבורי. אוסף התמונות כולל גם מקבץ תמונות ממשפחתו של שמעון (מוני) דותן לבית גולדמן, בעלה של רינה דותן (לבית טוביהו). שמעון (מוני) נולד בשנת 1923 באחוזת פוריה להוריו, זאב גולדמן ויונה (לבית גולדין). בשנות השלושים של המאה ה- 19, עבר לירושלים ולאחר מכן לקיבוץ יגור (1942), התגייס לשורות הפלמ"ח ולחם בחטיבת 'הראל' במלחמת השחרור (1948). בסוף שנת 1949 עבד בקרן קימת לישראל בהכשרת קרקע, דרכים וניקוז. הוא נפטר במאי 2006. בני המשפחה הוציאו בשנת 2007 ספר לזכרו : 'מוני: סיפור חיים 1923-2006'. קראו עוד